חשש מפני הבחינה החשובה, האפשרות להיכשל או לא להצליח, הביאה עמה ימים ארוכים של למידה מאומצת. עברת על החומרים הכתובים, המחברות, הספרים, הסרטונים והתרגילים שוב ושוב. לעיתים שעות ארוכות אל תוך הלילה, עם מעט מאוד שינה.
יום אחר יום, והבחינה מתקרבת, הלחץ נבנה ומצטבר, והביטחון הזה של להיות מוכנים למבחן פשוט איננו. במקומו ישנו חשש גדול עוד יותר, מה אם משהו התפספס, מה אם אכשל. הרגע הגיע, המבחן מונח על השולחן, אך השאלות לא ברורות. אין מובן.
קשה לנשום, החדר מעט מסתחרר, העיניים מטושטשות במעט – איך אפשר לעבור כך את המבחן? הרעש מסביב, הלחץ העצום. מצב זה נקרא לעתים התקף חרדה, והוא נפוץ ביותר בהקשר של לחץ בחינות.
החששות הקשורים לחרדת בחינות
מדוע עולה חרדה דווקא בהקשר של בחינות? לכאורה הדבר נשמע פשוט למדי. סיטואציית הבחינה וההכנה אליה, הרי זהו למעשה מצב בו האדם נמצא במצב בו הוא נשפט – נבדק באשר ליכולותיו בתחום מסוים. עם זאת, אין זה המרכיב היחידי הקשור בבחינה:
בחינות מתקשרות להצלחה אישית; לפעמים העתיד תלוי בתוצאות אותה הבחינה (כמו קבלה למוסד מסוים); מעבר לסיכוי להצליח ישנו גם הסיכוי להפסיד והחשש מהכישלון; והחתירה המופרזת לשלמות.
למעשה, בעת המבחן ובהכנה לו ישנם אלמנטים נפשיים רבים אשר מופעלים באדם וקשורים בתפיסת העצמי, בביטחון העצמי, הרגשת המסוגלות, לעיתים גם הקשר חברתי, הישגי, ועוד. לכן אין זה מפתיע שבהקשר של בחינות, אשר נתפסות כחשובות בעיני הנבחן, יהיה ממד משמעותי של לחץ וחשש.
השלב המקדים לחרדה: לחץ מצטבר
לפני רגע המבחן עצמו, ישנו שלב ההכנה למבחן. כבר בשלב הזה, הלחץ מתחיל להצטבר, ומצבים שונים המקושרים בסטרס יכולים להתפתח – חוסר שינה, עוררות, תשישות, עייפות, חוסר מוטיבציה, עצבות ומצב רוח שלילי, עצבנות ואגרסיביות, ותחושות נוספות הנובעות מהלחצים השונים המופעלים על הנבחן.
הסטרס גובר ככל שהמבחן מתקרב, והתחושות הקשות של חוסר מוכנות, ביטחון עצמי נמוך, והחשש מפני תוצאות המבחן עלולים להיבנות יותר ויותר. ככל שמועד המבחן קרב יותר, כך החשש והלחץ גובר. תסמיני הלחץ יכולים להופיע ביתר-שאת, להוביל לכדי חוסר סבלנות עצומה, תסכול איום, ועוד.
כאשר הלחץ הולך ומצטבר, הוא מעיק ומפעיל את מערכות הגוף השונות באופנים אשר אין הן מורגלות אליהם. בשעת לחץ, המוח מפעיל את מערכות הגוף כך שכלל יכולתנו תהיה מושקעת במשימה אחת: להתמודד עם הלחץ ולהימנע ממצב המהווה איום – להיכשל. באופן זה, הגוף נכנס לסוג של "אוברדרייב", פעילות יתר, מצב אשר הגוף אינו מורגל בו ואינו יכול להכיל על פני משך זמן ארוך:
- השרירים דרוכים ומתוחים
- מערכת הנשימה מזרימה חמצן רב לפעילות הגוף
- אנרגיה עצומה מופעלת
- אדרנלין מופרש בכמויות גדולות
- לחץ הדם עולה וכן קצב הלב מתגבר
- הגוף מופעל שעות נוספות, לעיתים עם מחסור בשינה.
הרגע הזה, שבו התקף החרדה מתפרץ
בעוד הגוף מגיע לרמות דריכות גבוהות במיוחד, עם תשישות ועייפות בעקבות הלחץ המתמשך, רגע האמת – המבחן – מגיע ומתקרב. ככל שהלחץ הולך וגובר, האדם נכנס לסטרס יותר ויותר משמעותי. האם אני מוכן מספיק למבחן? האם אצליח כמו שאני רוצה? האם אכשל? ומה אם אכשל, מה יהיה העתיד? מחשבות מסוג זה תוקפות את האדם, לצד פעילות מוגברת של מערכות שונות עד לכדי שחיקה.
כאשר המבחן מתקרב, ולפעמים כאשר הוא כבר ממש מתחיל, הגוף אינו יכול לשאת זאת יותר וקורס תחת העומס הרב שמונח עליו מזה ימים רבים. התקף החרדה מופיע בתצורות שונות: כאבי ראש ומיגרנה; קשיי נשימה ולחץ בחזה; טשטוש ראייה; לחץ דם גבוה וקצב לב מואץ; ובחילות והקאות.
בהלך הדברים אלו, הגוף והנפש מאותתים כי הגיעו אל קצה יכולתם. אך עתה כבר מאוחר מידי, והתקף החרדה כבר נותן סימניו על הגוף. פעמים רבות אין האדם מודע לכך שהוא חווה התקף חרדה, ועלול לבלבל בין הסיטואציה אשר מקורה נפשי לבין תופעה רפואית-גופנית. עם זאת, בבדיקות רופא לא יתגלה ככל הנראה בסיס רפואי לסיטואציה, ובתחקיר הרפואי ייתכן ויגיעו למסקנה כי מדובר כנראה במרכיב נפשי.
בשלב זה, אם לא קודם לכן, חשוב לפנות לגורם מומחה ברפואת הנפש – כגון פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי. מאחר ומקורו של הסטרס והתקף החרדה הינו נפשי, יש צורך לבחון פנימה, להבין כיצד הגיע מצב זה, איך הוא מופיע ובאיזו תצורה, ולמצוא את האופן הסובייקטיבי הייחודי של כל אדם להתמודדות נכונה עם הקשיים האישיים סביב נושא זה.
אולי יעניין אותך גם: