לכל אדם ישנם דברים בחיים אשר מלחיצים אותו. זה יכול להיות אירוע מאוד גדול (חתונה למשל), או רשימת מטלות שהולכת וגדלה (כמו בעבודה לפעמים), וזה יכול להיות סיטואציה לא פשוטה בין בני-זוג (סכסוך על נושאים מהותיים).
בפני עצמו, כל אירוע כזה יכול להיות מלחיץ, מותח ומלווה בתחושות לא נעימות, אך עדיין אין זה אומר שמדובר במצב חרדתי או מה שמכונה דחק (סטרס או לחץ).
כשהלחץ גובר, כשפתאום מתלווה לתפקוד תחושת כבדות או עצבות בלתי מוסברים, לעיתים גם מופיעות תגובות גופניות ממש – חוסר מוטיבציה, דפיקות לב מהירות, לחץ דם גבוה, עצבנות או חוסר מנוחה, במצבים קשים יותר אפילו בחילות או הקאה, כאבי ראש, לחץ בחזה. כאשר תופעות מסוג זה מופיעות, יחד עם אותה תחושה לא-נעימה ובלתי מוסברת שמשהו לא בסדר, גם מבלי שנצליח להניח את האצבע על מה בדיוק לא בסדר, יכול להיות שמדובר במצב של לחץ או חרדה.
מדוע מופיעות תגובות לחץ וחרדה?
לא תמיד אדם מודע למתרחש בגופו ובנפשו ולסיבות בגללן הוא חווה רגשות מסוימים. התעתוע בסיטואציה מתמשכת של לחץ היא שבתחילה נראה שההתמודדות דווקא טובה, אולי זה אפילו משהו שפעם עשינו בקלות ולאורך זמן. איננו תמיד יודעים מתי הגוף מחליט להגיב, או מדוע דווקא בסיטואציה מסוימת הגיעו מים עד נפש. אך ללא ספק, הגוף והנפש אינם בנויים כדי להתמודד עם מצבי לחץ מתמשך לאורך זמן.
בגוןף קיים מנגנון שנקרא "לחימה או בריחה". כשמתרחש איום ממשי הנתפס כסכנה משמעותית, הגוף חייב להגיב ובמהירות בכדי לשמר את קיומו. שתי התגובות האפשריות הינן להילחם כנגד האיום, או לברוח ולהימנע ממנו. בשני המצבים, הגוף נכנס למצבי עוררות מתקדמים, וכלל המערכות מתגייסות כדי לאפשר את אותה פעולה במלוא העוצמה.
במצבי לחץ, הגוף מגיב בדיוק באותו האופן. כאשר יש בפני האדם משימה שהוא חייב לסיים בזמן קצוב, כל כולו מתכנס כדי להצליח במשימה ויהי מה, או לעזוב, להרים ידיים, להגיד אי אפשר. בשני המצבים (אם מדובר בתגובת לחץ כמובן) הגוף נכנס לעוררות יתר, תפקוד מתקדם, צריכת אנרגיה גבוהה.
אך הגוף אינו מסוגל להחזיק מעמד כך לאורך זמן, הוא לא בנוי לתפקד כך ביום-יום. בשלב מסוים, ואצל כל אדם הנקודה הזו אחרת, היחשפות ללחץ מתמיד תוביל לסוג כלשהו של קריסה, ואז ייתכן מצב של חרדה על תסמיני הגוף המלווים אותה.
תסמיני הלחץ והחרדה יכולים להשתנות מאדם לאדם. בעוד במצבים מסוימים האחד יחוש בכאבי חזה, קשיי נשימה, טשטוש וחוסר מיקוד, האחר עלול לחוש אגרסיביות, עצבנות, התפרצות כעסים והשתלחות באחרים. האחד יכול להגיב בתצורות בריחה, הימנעות או הכחשה, והאחר בתצורת התקדשות על המשימה, לעשות הכול כדי להצליח ויהי מה.
כך או כך, אם לחץ זה ממשיך לאורך זמן – ימים, שבועות אולי אף חודשים ושנים – בשלב כלשהו יתחיל הגוף לתת אותות של קריסה וחרדה.