אותותיה של המציאות על הגוף ועל הנפש ניכרים. אך מהי המציאות, וכיצד בדיוק היא משפיעה על הנפש? כיצד נוצר הסטרס במערכת הנפשית? והאם זה באמת כתוצאה מהדברים שמתרחשים "שם בחוץ"?
כדי להבין איך הגוף והנפש שלנו מושפעים מסטרס, עלינו להבין קצת טוב יותר מהי בדיוק המציאות שאנו נחשפים אליה, ומה זה אומר בדיוק להיחשף למציאות.
הקשר בין המציאות והפעילות הנפשית
הלא מודע הינו מרכיב נפשי אשר הומצא על ידי אבי הפסיכואנליזה, ולמעשה גם אבי הפסיכולוגיה המודרנית, זיגמונד פרויד. הוא למעשה גילה שמטופלים שונים אינם שמים לב לדברים המתרחשים במילותיהם או שפת גופם – אדם יכול לספר בטיפול כי הוא אינו אוהב מישהי, אך ללטף בחיבה פרח שזה עתה קיבל ממנה מבלי לקשר את האחד לשני.
פרויד הבדיל למעשה בין הצד המודע בנפש, זה אשר מודע למעשיו ומחשבותיו (או לפחות חושב שהוא מודע), והצד אשר איננו מודע – אשר לאדם עצמו אין שום יכולת לגשת או להבין את המתרחש שם. המציאות, כך מלמד פרויד, היא למעשה ערבוב של תחושות או תפיסות מודעות ולא-מודעות יחד.
המציאות הינה הבנייה סובייקטיבית של כל אדם ואדם, כך שלמעשה לעולם לא נמצא מציאות אחת זהה בין שני אנשים. למשל, אפילו אם שני אנשים יביטו באותו החפץ (נניח שולחן) האחד יראה בו משהו בעל ארבע רגליים המשמש לאכילה או כתיבה, והשני יראה אובייקט אשר מעלה בו זיכרונות מבית סבתא. אומנם עבור שניהם יש שולחן, אבל זה לעולם אינו אותו השולחן, ואחד מהם אף עלול לטעון כי לא בשולחן מדובר אלא במשהו אחר.
כך היא המציאות מבחינה נפשית – הצטברות של תחושות, חוויות, רגשות, רשמים, מחשבות, וכדומה. כך גם למעשה אפשר להסביר מהו סטרס וכיצד המציאות יכולה להפוך לגורם לוחץ עבור אדם אחד, בעוד השני יחשוב שמדובר בשגרה יבשה ומשמימה.
הקשר בין סטרס, מציאות והלא-מודע
נניח סיטואציה בה באותו מקום עבודה שני עובדים מקבלים רשימת משימות אינסופית עם דדליינים של מספר ימים בין משימה למשימה. בעוד האחד יכול להסתכל על כך כעניין שבשגרה, אולי אפילו באדישות, ייתכן והאחר יתפוס את הסיטואציה כמלחיצה, בלתי נסבלת, ולהישאב אל תוך סחרור של עבודה מלחיץ ודוחק. מה מבדיל בין השניים? זוהי אחת השאלות הגדולות בעולם הרפואה והעולם הפסיכולוגי כאחד.
אפשר לומר, באופן כללי מאוד, כי בזכותו של פרויד ניתן להסביר שעבור שני עובדים אלו מדובר בשתי מציאויות שונות לחלוטין. מבחינה נפשית, האופן התמודדות עם המשימה הזו יהיה שונה – עבור האחד זה קלי קלות, עבור האחר בלתי אפשרי ולכן מוביל לסטרס.
משני, לא רק המציאות מבחוץ לכאורה מתפרשת כפי שהיא, אלא ישנם מרכיבים נפשיים פנימיים המתחברים אל כך – האחד מרוצה ממקומו בחברה ולא מעוניין להתקדם, והשני מעוניין להוכיח עצמו כעובד טוב, לקבל העלאה בשכר, תפקיד טוב יותר בעתיד, ואולי גם לרצות את המנהל הממונה עליו.
הסטרס הנוצר אצל השני מהעובדים יכול להצטבר לאורך הזמן, עם הלחצים, המאמצים, הרצונות והשאיפות למצוינות, לצד האפשרות להיכשל ולאכזב את המנהל בשלבים שונים בדרך. כך הלחץ נבנה ומצטבר, עד אשר המערכת הנפשית מתחילה להגיב – עייפות, תשישות, חוסר מיקוד, חוסר שינה, וכדומה. וכאשר מצב זה הולך וגובר, נלווית גם המערכת הפיזיולוגית – קשיים בנשימה, כאבי ראש, כאבים בחזה, וכדומה.
על כן אפשר לומר כי בראש ובראשונה סטרס הינו תוצר של מצב אשר מלחיץ ומעיק ברמה הסובייקטיבית, אך אין הוא מנותק גם מהמרכיבים החיצוניים הכוללים את דרישות האחר, המשימות, ותאריכי היעד הסופיים המלחיצים.
רק בחיבור בין השניים – מציאות בלתי נסבלת לצד מערכת נפשית אשר מתקשה להתמודד עם מציאות המפורשת ככזו – נוצר לחץ הולך ומתגבר, אשר למעשה מצריך התייחסות כפולה: מצד אחד רפואית, על בסיס התופעות שבגוף, ומצד שני מקצועית נפשית, על מנת להתמודד ולהבין את התופעה של הסטרס בתצורה הספציפית לאותו אדם.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
הקשר בין חוסר וקשיים בשינה ללחץ וחרדה וטכניקות לשנת לילה טובה