בעת פעילות גופנית ישנם גורמים שונים אשר משפיעים על התפתחותם של השרירים בגוף, כאשר אולי החשוב ביותר הינו סטרס מטבולי הנוצר באופן מובנה בתוך האימונים. חשוב להבין כי סטרס מטבולי איננו סטרס נפשי, ואין למעשה כל קשר בין השניים למעט עניין אחד – בשניהם מדובר במתח ולחץ מסוים אשר מופעלים בגוף האדם.
מהו סטרס מטבולי וכיצד הוא נוצר?
כאשר מפעילים את הגוף במטרה לפתח את השרירים, אך גם באופן כללי, מתקיים סטרס אשר נקרא מטבולי. באופן כללי, השרירים המופעלים צריכים להיות תחת לחץ ודחק על מנת שיוכלו להתפתח ולגדול. תוך האימון, אנו מגדילים את התדירות, את המשקל וכן את עומס הפעילות הגופנית, ובכך למעשה אנו מגדילים את הלחץ על השריר אשר מעודד את התפתחותו.
בעוד אנו מבינים מה קורה בשריר באופן כללי, כאשר מדובר ברמה התאית רוב האנשים קצת פחות מבינים מה מתרחש. השפעות הלחץ מייצרות תהליכים אשר מתרחשים בתוך השרירים ומגרים או מעוררים את המעברים המטבוליים ברמה התאית, אשר קריטיים מאוד לסינטזות פרוטאין ותהליכים קטבוליים או אנבוליים שונים.
בתהליך הסטרס המטבולי למעשה מתרכזים מטבוליטים שונים, תוצרי לוואי של פירוק נוטריאנטים, אשר מספקים לגוף את הדלק לו הוא זקוק באימונים אלו. בין המטבוליטים השונים ישנם פוספטים, מימן, לקטאט, ומטבוליט גלוקוז.
גדילת השריר הינו תהליך מורכב ביותר, וההבנה של הסטרס המטבולי על הגוף והשריר חשובה לעוסקים בכך. למרות זאת, עדיין ישנן שאלות רבות אשר נותרו פתוחות בכל הקשור בנושא זה, ויש רבות שאין מבינים עדיין. אך ברור כי יש להקפיד על מידת לחץ נכונה, אשר אינה פוגעת ואף מעודדת את התפתחות השרירים והסטרס המטבולי, תוך הקפדה על תזונה נכונה ומדויקת.
הקשר בין סטרס מטבולי לבין מצבי דחק
בפועל, אין קשר בין סטרס מטבולי לבין סטרס נפשי. הראשון מתייחס למצב המתקיים בכל הפעלת שרירים אשר קשורה באימון גופני, למשל. השני מתייחס למצב נפשי אשר נוצר כתוצאה מאירועים מלחיצים, מעיקים ודוחקים בחיים. אך מעניין לראות כיצד למעשה הפעלת לחצים על מערכת השרירים תוך כדי אימון יכולה להיות דומה, באופן מטאפורי כמובן, להפעלת לחצים על המערכת הנפשית:
כאשר אנו יוצאים לבצע אימון גופני, הגוף מופעל באופן אשר הוא אינו מורגל לו בפעילות הסטנדרטית היום-יומית. למעשה, במהלך האימון אנו מאתגרים את הגוף (אפילו אצל ספורטאים), כאשר אנו רוצים לפתח את השרירים או את המערכות השונות בגופנו. הפעילות צורכת אנרגיה עצומה, ובמהלך הפעילות מופעל לחץ אדיר על השרירים, המערכות השונות בגוף, וכן גם על מוחנו אשר מושקע כרגע בביצוע המשימה. אם הלחץ אשר נפעיל יהיה חמור מידי, או לאורך זמן אשר גופנו לא יכול לעמוד בו, התוצאה תהיה בעיה גופנית – שריר תפוס, התכווצויות, בעיית שרירים, כאבים, ועוד.
באופן דומה לכך, אפשר גם לראות סטרס נפשי. כאשר הנפש חווה מאורע מלחיץ ומעמיס, היא מתכנסת כולה ומכנסת עמה את הגוף לביצוע המשימה. ייתכן שאם מדובר במצב נקודתי, כמו אימון ספורטיבי, דווקא הדבר יתרום ליכולתנו – כך אנו מתגברים על אתגרים ובעיות בחיים.
עם זאת, כאשר הלחץ מופעל ביתר שאת או על פני זמן ארוך ומתמשך, הנפש עלולה לחוות קריסה ועמה הגוף. זו יכולה להיות קריסה קטנה ונקודתית, אולי התקף חרדה חולף עם תסמינים קלים, וזו יכולה גם להיות קריסה גדולה ובעייתית המלווה בתסמינים הולכים ומחמירים לאורך תקופה מסוימת.
בכל הפעלה אשר קשורה בסטרס – גופנית או נפשית – חשוב לדאוג לעצמנו: להקפיד על הפסקות ומנוחה, תזונה נכונה, שינה, אמצעים לפרוק את הלחצים הנפשיים והגופניים, וגם להקפיד על פעילות כללית בריאה ומיטבית. בעוד לחץ יכול להיות גורם מניע ומייצר תוצאות, הוא גם עלול לפגוע בגופנו ונפשנו. שמרו על עצמכם.