טנטון

טנטון ולחץ נפשיישנם מקרים אשר בהם אדם שומע צלליים אשר אין להם מקור חיצוני מזוהה, דבר אשר מפריע לתפקודו של האדם ואף יכול להטריד עד רמות בלתי נסבלות. לתופעה מהסוג הזה קוראים טנטון (בלועזית – Tinnitus), ויש המכנים אותה כאשליה שמיעתית.

טנטון יכול להופיע כתוצאה מגורמים בריאותיים שונים – פיזיולוגיים או נפשיים, ולא מעט מהפעמים ניתן גם לזהות קשר בין טנטון לבין הפרעות של סטרס וחרדה, אך גם דיכאון. יש כי הופעתה של הטנטון קשורה מחוסר שינה, מתחים בלתי פוסקים, וכדו', אך לעיתים מופיעה התופעה גם בשל גיל מבוגר והידרדרות או פגיעה במרכיבים הקשורים במערכת השינה. על כן חשוב לזהות את המקור של התופעה, ואת ההקשר הפיסיולוגי אך גם הנפשי שלה.

הקשר בין טנטון לבין סטרס

בניגוד להופעת הטנטון כתוצאה מבעיות רפואיות (מחלות הקשורות באוזניים, בעיות בכלי הדם, גידולים, וכדו'), או כתוצאה מבעיות הקשורות בלקות שמיעה, גיל מבוגר וחבלות שונות – טנטון המופיע כתוצאה ממצב רגשי או נפשי לא יעיד על מרכיבים בריאותיים פיזיולוגיים הקשורים בו.

למעשה, בבדיקות שגרתיות לא תמצע סיבה להופעתו של הטנטון, ובבדיקה נפשית אשר בה יתגלו מרכיבים של לחץ, דחק או דיכאון למשל, ייתכן ויהיה בהם הסבר להופעתו המטרידה של הצליל הבלתי פוסק.

כמו כאבי ראש, גם טנטון יכול להופיע בשל סטרס. כתוצאה מממצבי חיים נפשיים דוחקים, כאשר הגוף כבר אינו מתפקד במיטבו והמערכת הנפשית מותשת ואינה פועלת במיטבה, האדם הסובל מהסטרס עלול לשמוע צלילים מטרידים אשר אינם פוסקים ומפריעים לשלוותו.

זוהי למעשה תצורת דחק נוספת, אשר מצד אחד מאותת לאדם על בעיה מוחשית המתקיימת בו (באופן נפשי, אך דבר אשר נותן אותותיו גם על הגוף), ומצד שני מדובר בתגובת "קריסה" של הגוף אשר אינו יכול לשאת עוד במעמס הסטרס.

תצורות של טנטון והכרה בנכות

באופן גורף, אפשר להתייחס לשתי תצורות שונות של טנטון:

  1. צלילי מתמשך אשר אינו חולף, לרוב בתצורה של זמזום קבוע או גלי.
  2. צליל המופיע בתצורת דפיקות, או הלמות.

שתי תצורות הטנטון יכולות, בפני עצמן, להוסיף מתח רב על כל אדם ולפגוע באופן החיים הנורמטיבי. כמו כן, הטנטון עלול להוביל לרגישות גבוהה לרעשים, היפראקוזיס, עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי אוזניים, וכן מצבים נפשיים אחרים כגון דיכאון, הפרעות שינה, וכדומה.

טנטון גם יכול להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעשים ממושכים, רעשים עזים, ומצבי דחק כגון PTSD. בעוד ישנה הכרה ואחוזי נכות לנכי צה"ל הסובלים מטנטון, וכן לאנשים אשר נפגעו במקומות עבודתם בשל חשיפה לרעשים אשר הובילה לטנטון, כאשר מדובר במצב של טנטון כתוצאה מגורם נפשי התמונה עלולה להיות שונה לחלוטין. ההכרה בנכות בעקבות טנטון אשר מקורו נפשי הינה למעשה הכרה בעקבות מצב נפשי, לא בעקבות הטנטון בפני עצמו.

התמודדות עם טנטון ומצבי סטרס

כאשר ניגשים להתמודד עם סטרס ומצבי דחק, תחילה יש להכיר בכך שמקור הבעיה הינו נפשי. בעוד המציאות היומיומית עלולה להיות קשה, מלחיצה וחריפה – מדובר בתגובה נפשית של האדם הסובל מהדחק. אנשים שונים מגיבים לסטרס באופנים שונים, ועל כן טנטון יכול להופיע אצל אדם אחד על רקע נפשי, בעוד אצל אדם אחר לא יהיה ניכר כל תגובה מובחנת לדחק. על כן, תחילה, חשוב להכיר במקור הנפשי של הסטרס, ולוודא כי לא מדובר בתופעה בריאותית פיזיולוגית על ידי בדיקות רפואיות מתאימות.

ההתמודדות עם סטרס הינה התמודדות נפשית, ועל כן יש לערב בתמונה גורם מקצועי מעולם הרפואה הנפשית – פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי. על מנת להצליח ולהתמודד עם המניעים לדחק ותופעותיו, יש להבין ולהעמיק אל תוך גורמי הסטרס, ולהבין כיצד הם מפעילים את המערכת הנפשית הסובייקטיבית לאדם הסובל באופן ספציפי. אין שני מקרים אשר בהם נתקלים באותה תופעה בדיוק, אפילו אם שני האנשים השונים סובלים מטנטון – כל אחד סובל באופן הייחודי לו. על כן, הטיפול הנפשי הינו הכרחי על מנת להבין את הבעיה ותצורתה הספציפית אצל האדם הסובל.

לצד זאת, במקרים של טנטון לעיתים ניתן להקל באופן נקודתי על התופעה בעזרת רפואה משלימה (דיקור או שיאצו הוכיחו עצמם כמקלים מאוד), וכן הקפדה על תזונה נכונה לצד שמירה על רגיעה ומנוחה. טנטון הנובע ממצבים נפשיים יכול לחוות הקלה בעקבות רגיעה נפשית, וכן החמרה בעקבות לחץ גובר.

דילוג לתוכן