היפנוזה הוא כלי טיפולי יעיל, גם אם שנוי במחלוקת במידה מסוימת. המדובר הוא בתהליך במסגרתו המהפנט משתמש בסוגסטיות
(השאות) – תהליך פסיכולוגי במסגרתו אדם מסוים עשוי לשנות את עמדותיו, רגשותיו ואמונותיו באמצעות השפעה תת מודעת על הרכיבים האלו – כדי ליצור שינויים שונים באדם המהופנט, לרבות שינויים תחושתיים, רגשיים, קוגניטיביים, פיזיולוגיים ואחרים. האדם למעשה מפנה את הריכוז והקשב שלו כלפי פנים, הופך לממוקד בדבר העיקרי ועובר למצב אחר של מודעות בו מערכת העצבים שלו ערוכה לקבל את ההשאה הנדרשת לשיפור העמדות וההתנהגות שלו ביחס למצב נתון.
ניתן להשתמש בהיפנוזה במצבים מגוונים, כאשר חרדות מהוות חלק בלתי נפרד מכך. במאמר הבא נציג בפניכם את האופן שבו היפנוזה עשוי להקל על ההתמודדות עם חרדות, דגשים מרכזיים בהצלחת הטיפול וביקורות בנוגע אליו.
האם היפנוזה יכולה להיטיב עם הסובלים מחרדות?
למרות החששות שהיפנוזה מעלה אצל חלק מהאנשים, ולמרות במהלך השנים שמענו על לא מעט שרלטנים שהשתמשו בה למטרות שאינן ראויות, הדעה המקובלת כיום בקהילה הרפואית היא שהיפנוזה הנעשית נכון, על ידי מטופל המוסמך לכך, עשויה להשפיע לטובה על חייו של האדם ולסייע בפתרון של בעיות מורכבות.
חרדות נכנסות לתמונה בנקודה הזו בדיוק, כאשר זהו אחת הבעיות העיקריות בהן נהוג להשתמש כיום בהיפנוזה – בין אם באופן בלעדי ובין אם במקביל לטיפולים אחרים ומקובלים יותר לבעיה: טיפולים פסיכולוגיים, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, דמיון מודרך וכדומה.
יש להדגיש שאופן הביצוע של טיפולי ההיפנוזה עשוי להשתנות על פי מושא החרדה הספציפי, דרגת החומרה של הבעיה וההשפעה שלה על חייו של האדם.
איך היפנוזה מטפלת בחרדות?
בהרבה מאוד מקרים, מדובר בתהליך בין כמה שלבים. תחילת התהליך היא שהצגת השיטה הטיפולית בפני אותו אדם, במסגרתה הוא עשוי לחוות לראשונה תהליך היפנוזה. בדרך זו יכול המטפל להעריך את התאמת המטופל להיפנוזה, בעיקר בכל הנוגע לאופן שבו הוא יכול להיכנס למצב היפנוטי. יש אנשים שאינם מתאימים לטיפולי היפנוזה, ואחרים אצלם ההיפנוזה עלולה לחולל יותר נזק מאשר להביא לתועלת.
במהלך הפגישות הבאות עם בעל המקצוע, מתרגלים את ההיפנוזה ומשתמשים בטכניקות ובכלים שונים לשיפור התהליך. במקביל מתחילים כבר להיכנס בעובי הקורה ולהשתמש בהיפנוזה, באופן הדרגתי, בהקשר של החרדה שהאדם סובל ממנה. המטרה העיקרית כאן היא לחשוף את האדם לגורמים אשר מביאים אצלו לחרדה הספציפית שהוא סובל ממנה, ולנסות לנטרל אותם באמצעות התהליך. כך ייתכנו שינויים בתפיסה הרגשית של האדם ובאופן שבו הוא מגיב לסיטואציות המתורגלות.
אם האדם סובל מחרדה חברתית, לדוגמה, ייתכן מאוד שההיפנוזה "תעמיד" אותו במצבים בהם הוא מדמה שהות בחברת אנשים אחרים, בסביבה הבטוחה של מקום הטיפול. בדרך זו אפשר לנסות להבין מה בסיטואציה גורם לחרדה, לראות שהשד אינו נורא כל כך ולטפל בבעיה בצורה הדרגתית ומבוקרת.
האם טיפול בהיפנוזה כרוך בסיכונים?
היפנוזה, מטבע הדברים, לא תהיה הפתרון הראשון שיוצע עבור אדם הסובל מחרדות. היא גם לא תהיה החלק המרכזי בתוכנית הטיפולים, וזאת עקב ההנחה שהתמודדות עם חרדות מורכבות דורשת שילוב בין מגוון כלים טיפוליים מעולמות שונים. בנוסף לכך ברור שלא מדובר בפתרון קסם, כאשר בדרך כלל נדרשת סדרה בת מספר טיפולים על מנת להתחיל לראות תוצאות והתמדה בהם כדי לראות תוצאות רחבות היקף.
למרות שהטיפול בהיפנוזה אינו מסוכן ולא טומן בחובו תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת יש כמה סיכונים שכדאי להכיר, למשל מיקוד בהיבטים הלא נכונים של הבעיה (מה שעלול להביא להחמרה שלה) או משמעויות שונות שהאדם המהופנט מייחס לסיטואציה המתוארת ועלולות להביא לכך שהיעילות של הטיפול תרד פלאים. כמובן שחשוב לוודא שהגורם המטפל אכן מוסמך לבצע היפנוזה על פי משרד הבריאות.
לקריאה נוספת:
How Hypnosis Works
Hypnosis: Developments in Research and New Prespectives