טיסות מעלות חששות מסוימים אצל רבים באוכלוסייה, כיאה למצב בו אנחנו תלויים בגובה רב, נעים במהירות אדירה ותלויים בתפקודם של מנוע, כנפיים ושאר רכיבי המטוס. הבעיה היא שיש אנשים אצלם החששות האלה חמורים שבעתיים. על פי ההערכות, כ-30-10% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדת טיסה, המקשה עליהם מאוד ומביאה לכך שחלק לא מבוטל מהם נמנעים מטיסות בכל מחיר. ההערכות הן שאצל כ-3% מבין הסובלים מחרדת טיסות, החרדה תנהל את חייהם כך שהם יימנעו מטיסות באופן גורף.
מהם המאפיינים המרכזיים של חרדת טיסה?
חרדת טיסה, המכונה גם "ארופוביה", מופיעה אצל אדם הנמצא בכלי תעופה או חושש להימצא בתוכו. השהייה במטוס, המעלה חשש 
מפני התרסקות, אובדן שליטה ומצבים שליליים אחרים, עלולה להביא לשורה ארוכה של תסמינים פיזיולוגיים ונפשיים המזוהים עם חרדות כמכלול: שלשולים והקאות, כאבי בטן, גלי חום, סחרחורות, חיוורון, חולשה, עלייה בדופק ועוד. החרדה מביאה לתסמינים התנהגותיים, דוגמת אחיזה בחוזקה בכיסא הסמוך להם.
מכיוון שמדובר בחרדה, ברור כי לאחרים שאינם סובלים ממנה היא עלולה להיראות בלתי רציונלית. העובדות עדיין הן שמטוס הוא כלי התחבורה הבטוח ביותר שיש בים, באוויר וגם ביבשה. עם השנים והתפתחויות טכנולוגיות חשובות, הפכה הטיסה לבטוחה הרבה יותר מאי פעם. חרף זאת, יש הרבה יותר אנשים הסובלים מחרדה מטיסות בהשוואה לחרדה מכלי רכב, למשל.
חשוב לציין שחרדת טיסות עלולות להיות "תופעות לוואי" של חרדות אחרות, דוגמת פחד מגבהים (אקרופוביה) או פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה). עם זאת היא בהחלט יכולה לעמוד בפני עצמה, כך שהאדם יסבול מחרדת טיסות אולם לא מהחרדות האחרות שעשויות להיות מקושרות אליה.
האם יש בנמצא טיפול בחרדת טיסה?
לעיתים המפתח להקלה על המצב טמון בידע לגבי הטיסות. למשל הדרכה על החוקים הפיזיקליים המאפשרים ל"קסם" הזה להתרחש, אמצעי השליטה המתקדמים העומדים לרשות הטייסים ומידע נוסף שעשוי להפחית את החשש מהלא נודע ולהגדיל את תחושת השליטה של האדם. עם זאת, מכיוון שאצל חלק מהאנשים הפחד ממילא אינו רציונלי, ייתכן בהחלט שמתן הידע לבדו לא יאפשר את השינוי המיוחל. לכן נדרשים טיפולים נוספים, כשלרוב נבחר בשילוב בין כמה טיפולים.
נטילת תרופות הרגעה טרם הטיסה יכולה למנוע הופעה של חלק מהתסמינים, כאשר במקרים מורכבים ייתכנו טיפולים תרופתיים מקיפים יותר – למשל תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, או תרופות נגד אובססיה. הבעיה היא שהתרופות האלה לא בהכרח יספקו מענה לתסמיני החרדה המופיעים במהלך הטיסה, מה גם שהן כרוכות בתופעות לוואי ואף עלולות להשפיע על האדם לאחר הירידה מהמטוס.
פעמים אחרות, הטיפול הוא בשדה המשחק הפסיכולוגי. באמצעות טיפולים אישיים אפשר לנסות להבין את מקורות החרדה העמוקים, אצל אדם ספציפי, ולנקוט בדרכים שונות לשינוי המחשבה. טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים עשויים לשפר משמעותית את ממד החרדה אצל אדם מסוים. חלק מרכזי בטיפולים האלה הוא סימולציה, כלומר, חשיפה מבוקרת של האדם לתנאים הקרובים ככל שניתן ל"דבר האמיתי". ניתן למצוא כיום סימולציות המדמות באופן מדויק את חוויית הטיסה, כולל הפרטים הקטנים המרכיבים אותה: הצלילים, המראות וכן הלאה. כאשר החשיפה היא הדרגתית ומלווה על ידי פסיכולוג מומחה, וכשהיא מקנה העברת מיומנויות מפחידות חרדה, ניתן להפחית את רמות החרדה ולעיתים אפילו להעלים אותה לחלוטין.
לקריאה נוספת:
חרדת טיסה – אל על
8 Steps to Overcoming Your Fear of Flying – ADAA
אולי יעניין אותך גם: