אוקסזפם, או בשמה המסחרי השגור יותר "ואבן", היא תרופה שהשימוש בה בישראל ובעולם נפוץ בכל קנה מידה. התרופה משמשת
בין היתר לטיפול בתסמינים הפיזיולוגיים או הנפשיים הנובעים מהחרדות. היא אינה מאפשרת להתמודד עם שורש הבעיה, ומיועדת לשימוש אך ורק בפרקי זמן קצרים באופן יחסי. אולם בלא מעט מקרים השילוב שלה בתוכנית הטיפולים של האדם הסובל מהחרדות מביא להשפעה חיובית משמעותית על האדם ומקל על ההתמודדות שלו עם החרדה ותסמיניה. בסקירה הנוכחית נציג בפניכם את כל מה שכדאי וחשוב לדעת על התרופה.
כיצד ואבן פועלת על הגוף האנושי?
בדומה לתרופות אחרות לטיפול בחרדה ואבן משתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים: תרופות אשר המכנה המשותף להן הוא האפקט המרגיע על הגוף. במקרה של ואבן ההשפעה המרגיעה תהיה לפרק זמן קצר יחסית, של עד שעתיים בכל פעם. עובדה זו מראה מדוע התרופה עשויה להקל על האדם לתקופה מסוימת, אבל בשום אופן לא אמורה להיות צורת ההתמודדות העיקרית עם החרדות.
ואבן פועלת על הגוף באמצעות האטה של חלק מתפקודי המוח באמצעות חסימת קולטני GABA – כימיקלים במוח שהתפקיד שלהם הוא להעביר מסרים שונים בין תאי העצב שבמוח. באמצעות החומר הפעיל שבתרופה מתאפשרים הרגעת הגוף והנפש, הרפיית שרירים, שחרור מלחצים ועוד, ובכך "מבטלים" חלק מהתסמינים הנפוצים ביותר המזוהים עם חרדה ונובעים ממנה.
למרות שוואבן אינה מיועדת לטפל בחרדה באופן שורשי, היא כן מספקת לאדם את ההקלה הזמנית בתסמינים, שאין לזלזל בה כלל. כאשר דרגת החומרה של תסמיני החרדה של האדם יורדת, והם נעשים תכופים פחות, ייתכן מאוד שהאדם "ייוולד" מחדש. באמצעות התרופה הוא יוכל לתפקד בצורה משופרת בחברה, או אפילו לשמור במידה מסוימת על שגרת החיים שלו. בתרחיש החיובי ייתכן שאדם הסובל מחרדות שמונעות ממנו ביצוע פעולות או כניסה למצבים שונים, עקב התסמינים הפיזיים הנגרמים מהחרדה, יוכל לעשות זאת בזכות התרופה. זהו כאמור לא פתרון שורשי, אולם כזה שיכול להשתלב בתמונת הטיפול קצר הטווח בחרדה.
למי ואבן אינה מתאימה?
כמעט בכל המקרים, ההמלצה הברורה תהיה לשלב את הוואבן עם טיפולים אחרים שאמורים לטפל בחרדה, בעיקר בטווח הארוך ובמובן הרחב יותר. הטיפול בבעיה הרי חייב להיות מיסודו מקיף ולשלב טיפולים מדיסציפלינות שונות, דוגמת פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) וכן הלאה. יש לבנות עבור כל אדם תוכנית אישית של טיפולים, תוך בחינת ההשפעה שלה וקצב ההתקדמות שלו במאבק נגד החרדות.
יש מספר אוכלוסיות שלא יכולות להיות מטופלות באמצעות ואבן, כך שהנמנים עליהם צריכים לשקול דרכי טיפול אחרות בטווח הקצר. האוכלוסיות המרכזיות הן קשישים, נשים בתקופת ההריון או נשים מניקות, ילדים, אנשים הסובלים ממחלות ריאה קושות וגם אנשים בעלי התמכרות לסמים או לאלכוהול.
כללי זהירות בואבן
השימוש בוואבן נעשה לתקופות קצרות, בנות שבועיים או חודש ימים לכל היותר, עקב ההנחה ששימוש ממושך יותר עלול להזיק לאדם ולפגוע ביעילותה של התרופה. נטילה ממושכת עלולה ליצור מצב של סבילות, כך שההשפעה החיובית שלה על האדם תתבטל לחלוטין. מה שחמור לא פחות הוא החשש שהאדם יפתח תלות של ממש לתרופה או אפילו התמכרות. זו הסיבה לכך שחייבים להשתמש בה לפרקי זמן קצובים, ובדרך כלל יש להפסיק ליטול אותה בצורה הדרגתית, בהתאם להנחיות הרופא המטפל.
תופעות הלוואי של התרופות עלולות אף הן להזיק לאדם. התרופות, מעצם אופן הפעולה שלהן, לא רק מרגיעות את הגוף – אלא גם מביאות לעייפות, ישנוניות או פגיעה בכושר הריכוז אצל האדם שנוטל אותן. עקב כך פעולות שנראות בסיסיות, דוגמת נהיגה ברכב או אפילו חציית כביש, עלולות להפוך להיות מסוכנות.
תופעות הלוואי של התרופה עלולות להיות מועצמות בצורה חמורה כאשר שותים אלכוהול בתקופת הנטילה שלה, לעיתים עד למצב של סכנת חיים. לכן יש להימנע באופן מוחלט משתיית אלכוהול בכל תקופת הטיפול בחרדות באמצעות התרופה.
מקורות ולקריאה נוספת:
Oxazepam – Web MD
Oxazepam – Medline Plus
Current Drug Metabolism, Volume 9