נושא רמת הסוכר והסוכרת ביחס למתחים נפשיים, סטרס ומצבי דחק אינו חד-משמעי. למעשה, אין הכרעה מוסכמת בעולם הרפואה באשר להשפעות גורפות של דחק על כלל המערכות הפיזיולוגיות, ואלו תופעות גופניות מקורן בהכרח בסטרס או לא.
למרות שאין הכרעה חד-משמעית, אין זה אומר כי מבחינה רפואית לא ניתנת להצביע על היתכנות של השפעה, או אפילו יותר מכך – להראות מקרים מסוימים אשר בהם אכן התקיימה השפעה. מבחינה זו, אכן זוהו מקרים אשר בהם נראה קשר, גם ברמה המחקרית, בין סטרס לבין רמת הסוכר או התפתחות או החמרת מצבי סוכרת.
סוכרת כנטייה פיזיולוגית
כיום אנו יודעים כי ישנה נטייה תורשתית לסוכרת. עם זאת, באשר לגורם הסביבתי הנרכש, אין אנו יודעים מספיק. כך, למשל, ברור שאכילה לא בריאה או נכונה יכולה להשפיע על התפתחותה של סוכרת, אך מה באשר למתחים? האם אירוע חד-פעמי הכולל מתח יכול להשפיע על סוכרת או לא? והאם אלו יכולים להשפיע בין אם מתקיימת נטייה גנטית או לא לסוכרת? על שאלות כגון אלו, אין תשובה חד-משמעית.
מחקר שנערך בבית החולים וולפסון על מאושפזים בעקבות מבצע "עמוד ענן", מראה כי למעשה החשיפה למצבי הלחימה והסטרס הקשורים בהם הראה עלייה משמעותית עלייה ברמות הסוכר. לטענת מוביל המחקר, דר' וינשטיין, ישנו קשר בין מתח או סטרס לבין התפתחותה של מחלת הסוכרת, ובכך הוא גם מצביע על מצבי דחק כגורמים אפשריים לסוכרת גם אם לא מדובר בחשיפה לתנאיה הקשים של מלחמה.
סטרס ומצבי דחק במציאות היומיומית
כל אדם מושפע באופן שונה מלחצים בחיים, ואין הכרח להיחשף למצבים קיצוניים כגון לחימה, היאבקות על החיים, וכדומה על מנת להיות במצב דחק מתמשך. כך למשל אפשר להחשיב את הסיטואציות הבאות כמצבי דחק לכל דבר:
- עבודה בתחום עמוס ולחוץ עם סביבת עבודה לוחצת וללא הפוגה
- קשיים פיננסיים שונים או פיטורין
- מריבות בתוך המשפחה, בין בני זוג, וכדו'
- פטירתו של אדם יקר ומשמעות
מצבי דחק יכולים להיווצר כתוצאה מכל סיטואציה מורכבת בחיים, אשר כוללת תחושות תסכול, חוסר-יכולת להתמודד, אי-יכולת לפרוק או להגיע לרגיעה ונחת, וכדומה. כאשר מצבים מסוג זה מתמשכים, מתארכים ונפרסים על פני תקופה ארוכה, ללא ספק ייתכן כי האדם המדובר סובל מסטרס.
השפעות הסטרס ביומיום יכולות להיות קטנות וכמעט לא ברורות ולהתבטא כתסמינים כגון: כאבי ראש, בחילות, סחרחורת, חוסר או הפרעות שינה, עצבנות, רגזנות, וכדומה. לא בהכרח יהיה ניכר כי מדובר בסטרס, ולמעשה יכול להתלוות לכך תאבון מוגזם או חוסר תאבון – שני מצבים אשר כבר יכולים להשפיע באופן ישיר על רמת הסוכר בדם.
השפעות הסטרס על המערכות הפיזיולוגיות והתפתחותה של סוכרת
כאשר אדם נמצא במצב של סטרס מתמשך, הגוף נדרך ופועל באופן אשר אינו טבעי לו. במקום תפקוד מיטבי של מערכות הגוף, כאשר כל אחת עסוקה בתפקידה העיקרי (למשל – מערכת העיכול עסוקה בתזונה בריאה ועיכול), מערכות הגוף נכנסות למצב של בריחה או לחימה (Fight or Flight). שני המצבים הינם מצבי קיצון, אשר בהם כלל הגוף דרוך לפעולה אשר תכליתה הינה לשמור על המשך קיומו של האדם אל מול מצב המהווה איום.
במצבי סטרס, המצב הקיצוני הזה נמשך על פני זמן רב, ומפעיל על הגוף לחץ רב. מערכת העיכול, למשל, אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי ולמעשה כך מופיעים בחילות, חוסר תאבון או תאבון מוגבר, במיוחד לסוכרים ומזונות עשירים באנרגיה – על מנת לספק לגוף את האנרגיה לה הוא זקוק. מן הסתם, לא מדובר במצב בריא בפני עצמו, והדבר יכול להוביל לתזונה לקויה ולא בריאה.
אך גם מעבר לתפקוד מערכת העיכול, הסטרס דורש צריכת אנרגיה מרובה, וכך ניתן לראות מצבים אשר בהם רמת הסוכר עולה. השרירים דרוכים, מערכות הגוף פועלות תחת לחץ, ואט אט הן מתחילות גם לתת אותות של סבל – כאבי ראש, הקאות, הפרעות שינה, עצבנות, רגזנות, וכדומה. מן האפשר שבמצב כה קיצוני יחולו בגוף גם תמורות הקשורות בהתפתחותן של מחלות כגון סוכרת, ואף אחרות.
לאור זאת, אף אם אין הוכחה גורפת חד-משמעית לקשר ישיר בין סטרס לבין התפתחותה של סוכרת, מצבי סטרס בהחלט עלולים לחשוף את האדם הסובל לבעיות גופניות ובריאותיות. כפי שנראה מהמחקר שנערך בשנת 2012 בבית החולים וולפסון, גם נראה כי ישנה התחלה של זיהוי בין רמות הסוכר בגוף לבין חשיפה למצבי לחץ קיצוניים.
על כן יש להיות קשובים לגוף, לזהות מצבים של לחץ וסטרס ככל הניתן, ולקבל את העזרה והתמיכה הרפואיים והנפשיים בהתאמה.