רבים בעולם המערבי סובלים מחרדות, כאלה או אחרות, המשפיעות לרעה על התפקוד שלהם. החרדות כרוכות בתסמינים לא
נעימים, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי, שעלולים לשבש את שגרת החיים של האדם. אדם חרד עלול להימנע לחלוטין ממצבים שנראים טריוויאליים לרוב האנשים, מה גם שיחסיו עם הסביבה עלולים להיפגע אף הם.
הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לתת לחרדה לנצח, או אפילו להשלים איתה. כיום יש מגוון רחב של טיפולים שעשויים להקל על הסובלים מחרדה: חלקם מנסים לגלות את הבסיס לה ולטפל בו יסודית, בעוד אחרים מתמקדים בתופעות הלוואי ובתסמינים הנובעים מאותם מצבי חרדה. קלונקס נגד חרדות, בו עוסק המאמר הנוכחי, הוא אחד מדרכי הטיפול המקובלות והשכיחות יותר.
מהם המאפיינים המרכזיים של קלונקס?
קלונקס (קלונאזפאם), במהות הבסיסית שלה, אינה מיועדת דווקא לטיפול בחרדות. התרופה משמשת להתמודדות עם מחלת האפילפסיה בקרב מבוגרים, ילדים ואפילו תינוקות. אלא שבמהלך השנים שמו לב שהתרופה עשויה להשפיע לטובה על התסמינים המזוהים עם חרדה. לכן השימוש בה לטיפול בחרדה, בקרב מבוגרים בלבד, הפך למשמעותי מאוד.
חשוב לזכור כי קלונקס אינה מיועדת לפתור את החרדה במובן העמוק, אלא לנסות להקטין את התסמינים הנובעים מהמצב במישורים השונים. לכן אי אפשר להתבסס עליה כפתרון יחיד לחרדות, פתרון שבפועל מבוסס כמעט תמיד על שילוב של מגוון טיפולים מעולמות שונים. עם זאת, קולנקס בהחלט עשויה לחולל את השיפור החיובי בתסמינים כפי שמייחלים לו הסובלים מסוגים שונים של חרדות.
תרופה זו היא ממשפחת הבנזודיאזפינים: משפחה של תרופות אשר משפיעות על הפעילות המוחית, ובעיקר על נוירוטרנסמיטור מעכב בשם גאבא (GABA). מבחינה מעשית, גאבא ממוקם ברבים מאזורי המוח ולוקח חלק בתהליכים רבים המתקיימים בו. בהקשר הנוכחי פעילותו של נוירוטרנסמיטור זה מביאה לעיכובן של תחושות החרדה מצד אחד, ולעידוד ההירגעות של האדם מהעבר השני. התרופה היא בעלת אפקט מרגיע בולט, היא מביאה להרפיית שרירי האדם וגורמת לישנוניות ולהירדמויות.
את הקולנקס ניתן ליטול בצורה של טיפות או קפליות (כדורים), כאשר מדובר בתרופה המחייבת מרשם רופא. התרופה נמצאת בסל הבריאות נכון לנקודת הזמן הנוכחית, כך שאנשים שיש להם אינדיקציה לקבל אותם – בין אם עקב החרדות ובין אם כל סיבה אחרת – עשויים לקבל סבסוד כספי, שמוזיל עבורם את העלויות בצורה ניכרת.
אילו תופעות לוואי וסיכונים נלווים לקלונקס?
הטיפול בקלונקס חייב להתבצע על פי הספר, כלומר, בהתאם להנחיות הטיפוליות המדויקות וללא סטייה מהפרוטוקול, אפילו מינימלית. ההשפעה של התרופה על הגוף מסבירה במידה רבה מדוע חייבים להיזהר במהלך השימוש בה, ובעיקר אחרי הנטילה שלה. לצד האפקט המרגיע של התרופה, היא גורמת לאותה תחושת ישנוניות שהופכת למסוכנות פעולות בסיסיות דוגמת נהיגה או רכיבה על אופניים. כאשר ילדים נוטלים את התרופה, אובדן הריכוז המשויך לה עלול להציב אותם בשורה ארוכה של סכנות. חלק מהסכנות הן תלויות גיל: החל מחנק הנובע מריור יתר אצל תינוקות או פעוטות, ועד לסחרחורות ולהגברת הסיכון לנפילות בקרב קשישים.
חשש מרכזי הוא מיצירת תלות של ממש בתרופה, שעלולה לבוא אפילו על חשבון הטיפול היסודי בחרדה: טיפול שכולל בדרך כלל כניסה לעולמות דוגמת פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, דמיון מודרך וכן הלאה. האדם המשתמש בקלונקס עלול לפתח התמכרות של ממש לתרופה. לכן הפסקת שימוש בתרופה חייבת להיעשות בצורה הדרגתית ככל שניתן.
התרופה עלולה להשפיע על תפקוד הכבד או על הרכב הדם, ולכן במהלך השימוש בה (אם הוא אכן ממושך) יש צורך בביצוע באופן תדיר של בדיקות דם. מטרת הבדיקות היא להעריך את תפקוד הכבד, כדי לוודא שהוא לא נפגע עקב השימוש בתרופה. בנוסף לכך הן משמעות לראות האם חל שינוי במספר תאי הדם, תופעה שגם היא עלולה להיות משויכת לשימוש ממושך בקלונקס.
לקריאה נוספת:
Clonazepam – Drugs
Clonazepam – Medline Plus
אולי יעניין אותך גם: