לא רק מבוגרים סובלים מבעיות דחק, גם ילדים יכולים לחוש במצוקה נפשית וגופנית כתוצאה מתופעות שונות הקשורות בלחץ.
הפרעות הקשורות בסטרס יכולות להופיע כתוצאה מלחצים שונים שהילד חווה בגילאים הרכים או המאוחרים יותר, כולל מצוקות בבית, בגן, מול חברים או הצוות המטפל, קשיים בגין בעיות התפתחויות, או רגישויות שונות.
אך להבדיל ממבוגרים ממבוגר, המיומנים בהבעה עצמית, הילד אינו יודע כיצד לתמלל בהכרח את מה שעובר עליו, ואין הוא גם יכול תמיד להבין מה הוא חווה.
ילדים מספיק מפותחים כדי לחוות סטרס
במקרים רבים תינוקות וילדים תופסים דברים באופנים שונים, אשר דווקא אנו כמבוגרים איננו מסוגלים להבין ולפרש באותה הדרך. כך, דברים אשר נראים בעיננו פשוטים ומובנים מאליהם, אצל ילד קטן עלולים להתפרש כגורמי מצוקה קשים ביותר – ריבים בין ההורים, סביבה רועשת וכעוסה, אי-הצלחות וכישלונות אישיים אשר אינם עוברים עיבוד ועידוד לנסות למרות הכישלון, סיטואציות חברתיות ראשוניות שליליות, ועוד.
המציאות שאנו כמבוגרים חווה יכולה להיות דבר מאיים דרך עיניו של הילד – הרעשים ברחוב, כלי רכב גדולים, צעקות ותחושות שליליות אשר אינן מדוברות, מתחים שונים, וכדומה. החוויה של הילד את החיים יכולה להיות מאוד ממשית, בעוד אנו כמבוגרים יכולים לעיתים להבדיל בין התפיסה האישית שלנו לבין המתרחש שם בחוץ.
מבחינות אלו, גם ילדים יכולים לחוות חרדה או סטרס, ולעיתים אף על פני תקופות ארוכות עד אשר הסביבה התומכת לומדת להבין מה הבעיה וכיצד להתמודד עמה. על כן, סטרס אצל ילדים יכול להיות ממושך ביותר, לא מתומלל, לא מדובר, ולכן גם ללא מענה ותמיכה הולמת אשר תקל במצב.
התמודדות עם סטרס אצל ילדים
תחילה יש להבין כי סטרס יכול להשפיע על אפיקים שונים בחיים – בבית, בגן או בית הספר, ביחסים בינאישיים עם ההורים, עם הצוות המטפל, וכן גם כאשר הילד משחק לבדו. על מנת לאפשר לילד דרכים בריאות להתמודדות, יש קודם כל לטפח סביבה בטוחה ואוהבת, אשר מעודדת את הילד לשתף, לחלוק, וגם לשחק ולהתרפק – עם האחר וגם לבדו.
חשוב לעודד את הילד לדבר, אך מתוך מקום של אהבה וחמלה – לא הכרח. חשוב גם לאפשר לילד לבטא עצמו, לגלות סבלנות גם כלפי דברים אשר לא תמיד ברורים (כגון צעקות, בכי, מצוקות אשר אינן מוצאות ביטוי ברור). מצד שני, גם חשוב להציב גבולות באופן חיובי (להסביר מה כן ומה לא, להבהיר שישנם דברים אשר אסורים לו כעת, ואולי בעתיד באופן אחר הוא יוכל לגשת אליהם).
הצבת הגבולות הינה דבר חשוב מאוד בהתמודדות עם דחק, מאחר ופעמים רבות הגורם אשר מוביל לתחושות הלחץ הינו בדיוק זה – היעדר הגבולות. ניתן לתרגם זאת למשל לסיטואציית עבודה בה משימה רודפת משימה, פעמים רבות מעבר לשעות העבודה הסטנדרטיות אל עבר שעות הלילה אפילו – הצבת גבול (גם אם באופן מעט פשטני בהמחשה זו) יכולה להיות האמירה "עד כאן", או ההחלטה להפסיק בשעה מסוימת ולדחות את השאר למחר.
הטיפול בילדים איננו זהה לטיפול במבוגרים, ופעמים רבות האפיקים בהם מתאפשר הטיפול הינם דרך המשחק, היצירה, ההתעסקות בחומרי גלם שונים, והשילוב של מילים ושיח בתוך כך. תוך כדי פעילות זו, ניתן לפעמים לגעת בחומרים הקשים בנפש, בתופעות הדחק, בלחצים, בקשיים – ופעמים רבות באופן אשר איננו ברור למתבונן מהצד. הסיבה הינה קשורה בכך שמגבלות השפה אינן מאפשרות טיפול במובן הסטנדרטי.