איך הגוף מגיב לתקופות של מתח ביטחוני מתמשך

מתח

מ-7.10.23 ועד היום, לצערנו, אנחנו נמצאים בתקופה של מתח ביטחוני מתמשך. ישנן תקופות בהן המתח עולה באופן משמעותי, כמו למשל, בימים הראשונים אחרי הטבח או בימים בהם ישראל נלחמה באיראן. תקופות אלו משפיעות עלינו לרעה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה גופנית.

נהוג לחשוב שמתח ביטחוני משפיע בעיקר בהיבט הנפשי, אך מעבר לכך שהיבט זה משפיע גם על הגוף, הרי יש למתח ולמצב כולו השפעות נפרדות על המצב הפיזי. עלינו להכיר בכך ולדעת איך להתמודד איתן. כך נוכל לתפקד בצורה סדירה ולא ניתן לגוף שלנו לקרוס תחת המתח שאנחנו חווים.

לפני שנסביר איך הגוף מגיב בהיבט הפיזי והנפשי למתח ביטחוני מתמשך, חשוב להדגיש שתי נקודות:

1.המצב משפיע עלינו בכל גיל. אין אדם שחסין מפני זה. לא משנה בני כמה אנחנו וזה גם לא משנה כמה סיטואציות דומות עברנו בעבר. מתח ביטחוני יש לו השפעה על הגוף והנפש בצורות שונות.

2.ישנם מקרים בהם המצב משפיע עלינו באופן מיידי וישנם מקרים בהם הוא ישפיע לאור הצטברות של מקרים או בגלל התמשכות המצב. אנחנו צריכים להיות ערים לכך, צריכים להקשיב לגוף שלנו ולטפל בו בצורה נכונה.

איך מתח ביטחוני משפיע עלינו בהיבט הנפשי והפיזי

בהיבט הנפשי, המתח הביטחוני משפיע על הגוף במספר צורות:

  • לחצים ומתחים.
  • חרדות ופחדים.
  • חוסר שינה או שינה לא סדירה וקושי לתפקד במהלך היום.
  • הצטברות של תחושות שליליות.
  • מחשבות לא נעימות.
  • תחושת חוסר אונים.

כאמור, הרבה פעמים זה לא נשאר רק בהיבט הנפשי אלא משפיע עלינו גם בהיבט הפיזי. לדוגמא, מצב של חוסר שינה או לחצים ומתחים נפשיים, יכולים להיות מתורגמים גם להיבטים פיזיולוגיים שונים. הרבה אנשים נוטים להתלונן על כאבים בשכמות, למרות שהם אינם עוסקים בפעילות גופנית בעת זאת, בגלל חוסר שעות שינה, מה שמונע מהם לתת לגוף לנוח ולהתאושש. בוודאי אם הם צריכים בכל פעם כשיש אזעקה לרדת למקלט או לבצע פעולות אחרות בצורה מהירה, ללא הכנה.

המתח הביטחוני משפיע עלינו גם בהיבט הפיזי במספר צורות:

ראשית, מעצם כך שאנחנו לא יכולים לבצע פעילות גופנית סדירה בזמן מלחמה, אז זה מקשה עלינו לשמור על שגרה ואז כל פעולה שאנחנו מבצעים הופכת להיות קשה יותר וחשים את זה על גופנו.

שנית, הרבה פעמים אנחנו חווים מתח בשרירים, דבר שנובע גם בגלל המתח הנפשי אך גם בגלל חוסר היכולת להתמודד עם המצב בצורה שקולה ורגועה.

שלישית, בזמן מתח ביטחוני אנחנו נוטים להישאר יותר בבית, נוטים לאכול יותר, זה גורם לנו לעלות במשקל, לפתח הרגל שילווה אותנו גם אחרי שהמצב ישתנה וכמובן ישפיע על היכולת שלנו לבצע פעילות גופנית סדירה.

אלו דברים שאנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים אליהם, לשים לב ולדעת איך להתמודד איתם באופן שישרת אותנו ויאפשר לנו לשמור על שגרה סדירה ככל הניתן במצב חירום.

לדוגמא, לקבוע שבתוך שגרת החירום אנחנו מייצרים סדר יום קבוע, עם ארוחות קבועות ופעילות גופנית שניתן לבצע בבית, כולל חימום, שחרור ומנוחה.

דילוג לתוכן